דְּבָרִים פרק ו

מסורת המָּסוֹרֵת (המסורת הספרותית של כתבי הקודש העבריים)

Original language · as published

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שָׁמֵעַ: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד.

וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבַבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל-לְבָבֶךָ.

וְשִׁנַּנְתָּם, לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָם, בְּשִׁבְתְּךָ בְבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ.

וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

וְאָמַרְתָּ בְּיֹום, דַּבְּרֶךָ אֶל-בִּנְךָ, וּפִתַּחְתָּ בְּפִיךָ לְהוֹרֹתוֹּ לִיְרָאֵה שְׁמוֹתָם בְּיוֹם הֹרַדְתִּיךָ מִמִּצְרָיִם.

וְשָׁמַעְתָּ, יִשְׂרָאֵל אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֵת מִשְׁמֶרֶתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לְטוֹב לְךָ.

וּשָׁמַרְתָּ, וַעֲשִׂיתָ אֶת-הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּאֲרִיכוּן עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ.

וּבָאִישׁ עָוֶל בְּקִרְבְּךָ, וְשָׁכַחְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וְנָתְנוּ אֵלֶיךָ מַצָּה וּמִשְׁלַחַת מַשְׁלוּל וְשָׁבוּ בְכָעַס עָלֶיךָ וְהִסִּירוּהוּ מִיָּדְךָ.

וְהָיָה, אִם-שָׁמַעְתָּ לְמִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדָהוּ, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.

וְנָתַן יְהוָה, אֶת-מַטְּרוֹ הָאָרֶץ בְּעִתּוֹ--עֵת-מַלְקוֹשׁ וְעֵת-יוֹרֵשׁ; וְנָתַן, דְּגָנְךָ וְתִירֹשֶׁךָ וְיִצְהָרֶךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.

שָׁמְרוּ, לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְשָׁכַחְתֶּם, וְאָמַרְתֶּם בִּלְבַבְכֶם, כֹּחַ עָשָׂנִי, וּבָעֶרֶב תֹּאכֵלוּ וּשְׁבָעַתֶּם.

וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּן, לְהָאֵלִים הֶהָם; כִּי יְהוָה, אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, אֵל קַנָּא הוּא--פֹּקֵד עֲוֺן-אָבֹות, עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׁנֵאֵיהֶם.

וְעֹשֶׂה-חַסְדִּים, לְאֲלָפִים, לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו.